ספיריטואליזם – תקשור עם נשמות אתי עזבה את ביתי לאחר שעתיים של אימון אישי ולי היו בדיוק 10 דקות להתארגן לפני הפגישה הבאה. זוג נחמד ופתוח אך קצת מתוח, שכן זו הפעם הראשונה שהם הגיעו לפגישה מסוג כזה. התיישבנו על המזרן הלבן, הפעלתי דיסק עם מוסיקה נעימה, העלים הפזורים על רשת הדייגים הפרוסה מעל לראשינו נתנו הרגשה של רוגע ופעמוני הרוח הנתנו צליליהם קלות, הסבו הרגשה של מקום קצת אחר.הסברתי לרועי וסיוון מה הולך לקרות בשעה הקרובה ואף הדגשתי שהם יוכלו לשאול שאלות ואני אעשה כמיטב יכולתי לספק את התשובות.
(מדיום אנגלייה אמרה לי פעם בזו הלשון: "האם אני רואה הכל? האם אוכל לדעת הכל? לא! וטוב שכך".)
כעבור כמה רגעים נוכחתי לדעת כי נמצאת עימי נשמה שרוצה לדבר. בעיני רוחי אני רואה דמות שאיני מכירה והיא אט אט מגלה לי פרטים ונותנת סמלים אודות עצמה...
הדבר הראשון שראיתי היתה חרב. (חרב אינה חפץ המופיע כל יום ועל כל אחד ולכן, זהו חפץ הנותן סימן יחסית מדויק לגבי זהותו של האדם/הנשמה שהגיעה.)
לאחר מכן אני רואה את הדמות כמו מסייפת עם חרבה בעליצות.
הדמות נתנה הרגשה של קשר משפחתי, אך כזה שהאדם אשר הגיעה אליו לא הכיר עוד בחייו. מעניין...
פניתי אל הזוג היושב מולי ושאלתי האם הם מזהים את הדמות המדוברת? החלטתי להמשיך עם עוד קצת תיאורים לגבי קווי דמותו הפיזיים. גבר יפה, תמיר, אתלט, צעיר עם שמחת חיים שובבית. מה עם עכשיו, אתם מזהים אותו? התשובה הייתה עדיין – לא.
ואז הגיעה אלי ההארה. תוך שנייה זה היה ברור. הנשמה הנחמדה שטרחה להגיע לא הייתה "שייכת" לרועי וסיוון אלא לאתי, אותה בחורה שהייתה אצלי לפני כחצי שעה.
המשכתי בפגישה עם רועי וסיוון ולאחר שהלכו, הרמתי טלפון מיידי לאתי וסיפרתי לה את קורות הפגישה הרלוונטיים אליה.
תחילה אתי לא זיהתה אבל ביקשה להתקשר מאוחר יותר ע"מ שתוכל לברר עם קרובי המשפחה שלה האם ישנו אדם כזה.
לאחר כ20 דקות אני מקבלת טלפון מאתי, המומה וכמעט אינה יודעת כיצד לבשר לי.
מסתבר שלסבתה היה אחיין שהיה אמן קרקס המופיע עם חרבות. לבסוף באופן טרגי, שם הוא גם מצא את מותו.. אך למרבה השמחה היה לו מסר חשוב להעביר לאתי "החיים הם משחק - קחי אותם בקלות" .
לרובנו זה יכול להשמע כבנאלי, אך לאתי באותו הרגע זה היה עולם ומלואו.
האם באמת ניתן לדבר עם נשמות? רבים חושבים שמי שטוען שזה אפשרי הוא משוגע, או מטורף.... או סתם משהוא עם דימיון פעיל במיוחד..
מאז היותי ילדה ידעתי שאפשר, פשוט לא חשבתי שאני יכולה.
חשבתי שזה קצת כמו לזכות בלוטו. זה אפשרי.... אבל לא כל אחד מצליח....
ואז אבא שלי נפטר.
והכל השתנה עבורי.